החלטה בתיק בש"א 1392/05

           בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בת.א. 28404/01 מבית-משפט השלום בחיפה לבית-משפט שלום אחר שאינו במחוז חיפה. בהחלטת כבוד הנשיא הועברה הבקשה להחלטתי.

2.        המשיבות הגישו כנגד המבקשים תביעת פיצויים בגין נזקים שהסבו האחרונים, לטענתן, למיבנה ששכרו מהן ובשל חוב דמי שכירות. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בחיפה בחודש דצמבר 2001, ובחודש יולי 2003 - בטרם החלה להתנהל לגופה - מונתה באת כוחן של המשיבות, עורכת הדין אילת פורמן-דגן, לכהונת שופטת בית-משפט השלום בקריות השייך למחוז חיפה. מינויה של השופטת פורמן-דגן לכהונה לא מנע את המשך הדיון בבית-המשפט בחיפה, ומאז שנתמנתה לכהונה נתקיימו שתי ישיבות קדם משפט. כך - עד לחודש אוקטובר 2004, כשנה ושלושה חודשים לאחר המינוי. או-אז פנו המבקשים לבית-משפט השלום וביקשו את הסכמתו להעברת הדיון לבית-משפט במחוז אחר. טעם הדבר: לשופטת פורמן-דגן עניין אישי בתיק, בעלה אחיה ואביה הם בעלי השליטה במשיבות ומנהליהן, והיא עצמה מחזיקה בחלק מן החברות המשיבות. בנסיבות אלו, כך טוענים המבקשים, נתעוררה בהם תחושה לא נוחה מהמשך ניהולו של התיק באותו מחוז שהשופטת פורמן-דגן מכהנת בו.

3.        השופט דניאל פיש, שבפניו מתנהל הדיון, הודיע כי אינו מכיר את השופטת פורמן-דגן, אך אין לו כל התנגדות שהתיק יועבר לבית-משפט אחר. המשיבות מצידן מתנגדות מכל וכל להעברת הדיון, בטוענן כי תכליתה של הבקשה היא להוציא את התיק מידיו של השופט פיש שהביע בישיבת קדם המשפט תמיהות מסוימות באשר לעמדת המבקשים. הנה-כי-כן, כך טוענות המשיבות, חלפה לה למעלה משנה מאז מונתה השופטת פורמן-דגן לכהונה, ואף התנהלה ישיבת קדם משפט בפני שופט שאינו השופט פיש, והמשיבים לא הלינו על ניהולו של התיק המחוז חיפה. מה היה להם אפוא שקמו רק עתה והודיעו על "תחושתם" הלא נוחה מהתנהלותו של התיק המחוז חיפה? יתר-על-כן, גם לגופו של עניין - כך טוענות המשיבות - אין בכהונתה של השופטת פורמן-דגן במחוז חיפה כדי לפסול את כלל שופטי המחוז מלדון בעניין הקשור בה בעקיפין. על שני אלה מוסיפות המשיבות וטוענות, כי מירב הזיקות הקשורות לתיק הן במחוז חיפה וכי העברתו למחוז אחר בשלב זה של הדיון תגרום לעיכובים מיותרים.

4.        להשלמת התמונה נציין שבא כוח המבקשים טוען כי דבר מינויה של השופטת פורמן-דגן לשופטת נודע לו באקראי, רק לאחר ישיבת קדם המשפט השנייה, וכי בסמוך לאחר שנודע לו הדבר הגיש את בקשתו.

5.        קראתי את טענות הצדדים מזה ומזה ובאתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טעם הדבר: לא נשתכנעתי כי בנסיבות העניין קיים חשש לפגיעה במראית פני הצדק אם יוסיף הדיון ויתנהל בבית-משפט השלום שבחיפה. אכן, בתי משפט השלום בחיפה ובקריות שייכים לאותו מחוז משפט, אך לא ידעתי מדוע כהונתם של שני שופטי שלום באותו מחוז - בלא שנתקיימו ביניהם יחסי מרות, ובוודאי, כבענייננו, שאין הם מכירים הם זה-את-זו - יוצרת חשש למראית פני הצדק במקום בו שופט פלוני דן בעניין הקשור בעקיפין לשופטת אלמונית. ראו והשוו: סעיף 24 לחוק בתי המשפט; בש"א 1592/04 סמואל-סימון נ' וידס (לא פורסם); בש"א 5705/00 יעקב נ' פיטוסי (לא פורסם)). אמת, לא נבטל את האפשרות (אותה מעלים המבקשים) כי שני השופטים ייפגשו בעתיד בנסיבות אלו ואחרות, אך אפשרות תיאורטית זו - הגם שסבירה היא - אין די בה כדי לעורר חשש למראית פני הצדק, והרי נכונה היא לכלל השופטים באשר הם וללא קשר למחוז-המשפט בו הם מכהנים. לו היתה השופטת פורמן-דגן מכהנת בבית-משפט השלום בחיפה בו מתנהל הדיון - אפשר סברנו אחרת, אך כהונת שופטי שלום באותו מחוז בו מכהנים שופטים רבים, אין די בה בנסיבות העניין.

6.        על כל אלה נוסיף ונאמר כי משהחל הדיון להתנהל בבית-משפט השלום בחיפה, ואף הגיע לשלב הדיון שהגיע אליו, קיים אינטרס להותרתו של הדיון בבית-המשפט בחיפה.

7.        הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבות שכר טרחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח.

היום, י"ח באדר ב' תשס"ה (29.3.05).

                                                                                      המישנה לנשיא

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   של התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: